נאום שגריר בריטניה דיוויד קוורי לרגל יום השואה הבינלאומי
שגריר בריטניה דיוויד קוורי נשא דברים בטקס הממלכתי של יום השואה הבינלאומי במכון משואה.
דיוויד קוורי, שגריר בריטניה בישראל:
“אני גאה מאוד להיות כאן במכון משואה - המכון הבינלאומי ללימודי השואה - ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה. אני רוצה להודות להנהלה ולצוות המכון, ולשרת המשפטים איילת שקד.
“אחת השיחות המטרידות ביותר שניהלתי בישראל התרחשה בשבועות הראשונים לכהונתי כאן. ביקרתי ב”קפה בריטניה”, מקום מפגש לניצולי שואה, במועצה האזורית אשכול. שוחחתי עם כמה ניצולים באותו יום, אך אחת השיחות זכורה לי במיוחד. אשה בשנות ה-90 לחייה, ששרדה את השואה ברומניה, סיפרה שבגילה המתקדם זכרונותיה נעשים עזים יותר. בצעירותה, כשעלתה לישראל והקימה משפחה, בית ומדינה, היא הצליחה להדחיק את הזכרונות ולהביט לעבר העתיד. אבל כעת, כשברשותה זמן להרהר ואולי גם בשל בדידותה, שבים וצפים הזכרונות מהתקופה הנוראית הזו, של אובדן בני משפחה וחורבן חיים.
“זו היתה תזכורת קשה ובוטה למחיר האנושי המתמשך שגובה הפשע הנוראי ביותר בהיסטוריה.
“ככל שהזמן חולף ישנם פחות ופחות ניצולים. אנו חייבים להוקיר אותם בעודם איתנו. האחריות לשימור הזיכרון נעשית מהותית יותר עבור כולנו – כממשלות, כציבור וכיחידים. בבריטניה, יום הזיכרון לשואה מצוין מדי שנה מאז 2001. ב-2016 נערכו ברחבי המדינה כ-6,000 אירועים שונים. הקרן לזכרון השואה, בחסות הוד מעלתו הנסיך מוויילס, בחרה להתמקד השנה בשאלה “כיצד החיים יכולים להימשך?”. הם ייפנו לקהלים שונים כדי לשאול מה קורה בעקבות רצח עם, ומה האחריות שלנו ביחס לפשע כזה.
“במהלך כהונתו כראש ממשלה, דיוויד קמרון הקים ועדה שתפקידה להבטיח את זכר השואה. הייתי איתו ועם חברי הוועדה כשביקרו ביד ושם באפריל 2014. אחת ההמלצות המרכזיות שלהם היתה להקים אתר זיכרון חדש. הממשלה הבריטית הכריזה מאז כי תקים אנדרטה לזכר השואה בצמוד לבית הפרלמנט שעל גדות נהר התמזה. תהליך בחירת העיצוב של האנדרטה נמצא בעיצומו, ובנייתה תושלם בתוך כשנתיים.
“הגוף האמון על הקמת האנדרטה מקדם, בין היתר, שילוב תכנים על השואה בתוכנית לימודי ההיסטוריה לבני 11-14; ביקורים של 28,000 תלמידים ומורים בריטים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו; וסיוע ל”קרן אנה פרנק” בעבודתה עם יותר מ-50,000 תלמידים בריטים.
“זכרון השואה חיוני, אך אין בו טעם אם לא נפעל למגר גילויי אנטישמיות כיום. זו תהיה טעות מרה להתייחס לכך כבעיה השייכת לעבר.
“בריטניה היא אחד המקומות הבטוחים בעולם עבור יהודים. הקהילה היהודית בבריטניה יציבה, גדולה ומשגשגת בכל מובן. זוהי תרומה עצומה לברטניה. לפי מדדים בינלאומיים, רמת האנטישמיות בה נמוכה. אך אנו לא יכולים להתעלם מכך שמספר גילויי האנטישמיות גדל בשנים האחרונות.
“תרזה מיי, גם בתפקידה כשרת הפנים וגם כעת כראשת ממשלה, ברורה בנחישותה להיאבק באנטישמיות. הממשלה פועלת באופן הדוק עם ה-Community Security Trust כדי להגן על הקהילה היהודית בבריטניה. ראשת הממשלה מיי גם הודיעה בחודש שעבר שבריטניה תהיה אחת המדינות הראשונות שתאמץ באופן רשמי את הגדרת האנטישמיות שקבעה הברית הבינלאומית להנצחת השואה, וכי ממשלת בריטניה תתעמת עם כל מי שיחתור תחת זכותם של היהודים לחיות בה ללא פחד.
“אני מוקיר את פועלה של הברית הבינלאומית להנצחת השואה, שעשתה רבות ב-20 השנים האחרונות לגייס תמיכה בינלאומית לקידום לימודי השואה, הנצחה ומחקר. זו אינה אחריותה הבלעדית של בריטניה – דרושה מעורבות בינלאומית אפקטיבית. סר אריק פיקלז מוביל את הפעילות הזו עבור בריטניה.
“גופים נוספים, כמו הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), ממלאים תפקיד מרכזי בפעילות זו. היינו שמחים אם OSCE ייאמץ גם הוא את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת השואה. אנו גם פועלים עם עמיתינו באירופה כדי לשתף את דרכי הפעולה המומלצות, למשל באמצעות ה-Community Security Trust. המדריך של CST על יהדות, המיועד לשוטרים, מתורגם בימים אלה לכמה שפות באירופה.
“עבור בני דורי, השואה היתה חלק משמעותי בחינוך שלנו לערכים ומוסר. לעתים, כשאני נתקל בהכחשת שואה ואנטישמיות, שניתן למצוא בקלות באינטרנט, אני תוהה אם כך זה גם היום. ואז אני חושב על פגישותי עם שגריריה הצעירים של “הקרן ללימודי השואה”. בכל שנה, כ-20 מהם מגיעים מבריטניה לישראל – אף אחד מהם אינו יהודי, אך כולם מחויבים להבנה ולשימור זכר השואה, ללמידת הלקחים לטובת החברה שלנו כיום, ולהכרת ישראל והיהדות. השיחות שלי עמם עמוקות ומעוררות השראה. זה נוסך בי תקווה.
“שוב תודה שהזמנתם אותי לנאום היום. זוהי זכות גדולה עבורי”.